יצאתי למלא את הנפש בחידושים טכניקות וצבעים בתחומים שעליהם אני כותבת תערוכות חדשות, אופנה ולייף סטייל.
בסקרנות ובכמיהה הלכתי לספוג ולגלות מהם הצבעים החדשים שילוו אותי באביב הקרוב.
היצירתיות המתפרצת והדמיון המפותח מילאו לי את הריאות באוויר נקי. ההשפעה החיובית שיש לחידושי עולם האומנות והעיצוב על חיי גורמת לי להרגיש אנרגטית שמחה וחיוניות.
הצבעים בחיי קשורים לבחירות שאני עושה, כל בחירה, נגיעה בצבע, משנה מצבים ומביאה התרגשות, התלהבות ושמחה.
התכנון המקורי במסע הצבעים שיצאתי אליו היה להגיע לתערוכה של ג’ף קונס במוזיאון תל אביב, ידעתי שאם יש מקום בו אוכל לפגוש מקרוב את ניחוחות האביב החדשים זה שם. יצאתי בהתרגשות לדרכי ומייד הבנתי, היום הזה הולך להיות קסום. גוונים בצבעוניות חדשה משכו את עיני, מצאתי עצמי נשאבת אל הקניון שבקרבת מקום מגורי, בחרתי 2 חנויות מעצבים אירופאיות שמאפיינות את הטעם האישי שלי, בתוך קשת הצבעים גיליתי נשים מתלבטות, נוגעות ומודדות בחדוות התחדשות.
כשהתבוננתי ברצף הגוונים הרגשתי לרגע שאני מוקפת בשלל פירות וירקות שזה עתה נקטפו מהשדה. #אופנה #טרנדים #אביב
ג’ף קונס/ “ערך מוחלט”
מאוסף מרי וחוזה מוגרבי
תופעה תרבותית של אמן חי, יוצר ומשפיע שלא הולך בתלם ולכן שנוי במחלוקת בעולם האומנות. אי אפשר להתעלם מהאמירה המאוד ישירה שלו והייחודיות שחורגת מגבולות עולם האומנות הקלאסי.
קונס, יליד 1955, נולד בפנסילבניה ארה”ב, משתמש בדימויים תעשייתיים של ילדים, כלבלבים, דובונים, חזירונים וצעצועים מפורצלן, כמו כן ניפח את הדימויים לממדי ענק והציב אותם בגנים ציבוריים ברחבי הפארקים בעולם. יצר פסלים בפאר מוקצן של מייקל ג’קסון וליידי גאגא, וצעצועי בריכה מתנפחים או דמויות מסרטים מצוירים.
כמו פופאי והענק הירוק (דמויות של גברים האוהבים להתנפח) הוא העניק לדמויות נימה דתית ואספני אומנות והקהל הרחב הגיבו בסקרנות ובתשוקה לעבודותיו. אין ספק שקונס הוא אומן יוצא דופן שמגיב ולא פוחד מביקורת.
אני אישית מאוד אהבתי את ההדפסות המטופלות שלו על קנווסים גדולים. צילומים של דמויות מתנפחות שהודפסו עם קולאז’ים ולאחר מכן הודפסו שוב וטופלו בקישוטי סרטים. וצבעים נועזים. אין ספק שהצבעוניות של קונס נוגעת ישר בלב, היא שמחה, אופטימית והאלמנטים הילדותית נותנים לה נופך של אומנות עכשווית ובלתי שגרתית.
לקונס יש כמה כובעים, הוא גם ציניקן, גם ילדותי, גם צבעוני, גם ביקורתי, גם שיפוטי ובעיניי בהחלט גם וגם.
זה מה שכל כך מייחד ומדייק אותו בתחום האומנות המודרנית. #אמנות #קונס #אמנותעכשיות #תערוכה
דניאל צאל / “המסיבה”
תערוכה נוספת ששבתה את ליבי הייתה של צלם ישראלי בשם דניאל צאל שזכה בפרס לורן ומיטשל פרסר לשנת 2018. חי ופועל בתל אביב ובברלין, הוא מצלם בחללים סגורים צעירים אנונימיים בשנות העשרים לחייהם.
צאל מצלם את הרגע בראייה ספונטנית לעיתים מביים ולעיתים תופס את הרגע בתוך הביום.
לצד התצלומים בתערוכה יש לצאל עבודות מטופלות שעברו שיבוש מכוון בפוטושופ וגורמים לצופה לתהות מחדש לגבי אמינותו של המצולם.
הגוף העירום, בעיקר הגברי נמצא לרוב במצב רפוי ואנושי עד כדי תחושה ארוטית וטבעית. קופסת האור המונומנטלית, “המסיבה”- שעל שמה נקראת התערוכה מורכבת מעשרות תצלומים של צעירים שרוקדים בתוך אולם ספורט.
צאל עבד על היצירה 5 שנים בזמנים ובמקומות שונות, כל אחת מהדמויות צולמה בנפרד בסטודיו בברלין או בתל אביב והחיבור ביניהן לתצלום מתרחש באופן מלאכותי באמצעים דיגיטליים. הצעירים רקדו לצלילי מוסיקה שונה זו מזו, בקצבים שונים והיו במצבי תודעה שונים: לעיתים שכרות, לעיתים עירנות מוגברת, נמנום, חוסר נחת קיצוני, או שקט מוחלט.
ולכן ההשתקפות היא ניתוק והעדר הרמוניה ואינטראקציה בין הרוקדים.
התערוכה מכילה תצלומים שונים בגודלם ובטכניקה שלהם. הדפסי צבע פשוטים וקופסאות אור מונומנטליות, המוטו בין התקרבות להתרחקות שובר את רצף התערוכה.
אני נעמדתי מול צילומיו של צאל פעורת פה, הרגשתי כמה צאל סוגד ואוהב את גוף האדם, כמה הוא משווע להתקרבות ואינטימיות וכמה אנושיות ורגישות עוטפת את תצלומיו.
תערוכה מעניינת, שובת לב, מסקרנת ומשאירה חומר למחשבה. #תערוכה #אמנות #אמנותעכשיות
מזמינה אתכם גם לעקוב אחרי בפייסבוק
ולבקר באתר שלי בו תוכלו לראות עוד ציורים מרפאים ותכנים מסקרנים