לרגע הרגשתי שאני בסוהו בניו יורק

גילויים מהעיר הגדולה והפתעות מעולם אחר..

לאחר תקופה של הסתגרות ושמירת מרחק, יצאתי סוף סוף לשוטט באוויר הפתוח.. הצטרפתי לסיור של Zoya Fux וליאור 'סיורי אופנה ותרבות' ברחוב נחלת בנימין וסביבתו. את הקפה הראשון בבוקר שתיתי בבית קפה קטן סמוך למלון נורדוי שבפאתי מדרחוב הנחלה. כיפת הכסף שמעל המלון סנוורה והחזירה את אור השמש לפניי. כמה צבעוניות ויצירתיות יש בבניין המלון הורדרד ששימש בעבר כאכסניה לחיילים בריטים והתחבר לכיפת לוחמי המחתרת, חיבור אקלקטי אירופאי, נגיעות של מזרח ומערב. לרגע הרגשתי שאני בקפיצה קטנה לחו"ל.

בא לי להכניס אתכם לארץ הסוכריות הצבעוניות שגיליתי בהמשך, ממש מתחת לאף בסוהו של תל אביב..

ראשים גדולים ועיניים ענקיות הביטו בי מקירות מדרחוב הנחלה. אי אפשר להתעלם מהדמויות הכל כך ילדיות ותמימות שרוצות לבלוע את העולם מתוך ציורי הקיר של Sara Erenthal. שרה ארנטל, 36, אמנית בין לאומית שחייה ומציגה בניו יורק מלקטת חפצים ברחוב, מציירת עליהם ועוזרת להם למצוא בית חם.

במורד רחוב רמב"ם פגשתי את Lydia Rener מ-workshop, אשה שמחה ומלאת תשוקה לעשייה. מעצבת תיקים צעיפים ובגדים מחומרים ידידותיים לסביבה. לידייה מגיעה מעולם עיצוב הפנים ועיצוב המוצר, מאלתרת חומרים שמוצאת בחנויות טמבור וחומרי תעשייה. בעברה מעצבת פנים בוגרת בצלאל שדוגלת בתעשייה מקומית ומשווקת את עיצוביה לחנויות מעצבים מיוחדות ובמוזאונים.

זוכרים את "נעלי פיל"? בבניין הבאוהוס שבפינת הרחובות אלנבי ונחלת בנימין, בית פולישוק לשעבר. שם קנו לי את הנעליים הראשונות בשנות ה 50. הבניין שופץ, שוחזר והפך ל'פולי האוס', מלון מעוצב בסגנון הפופ ארט. בקומת הכניסה קיבל אותי קיר האיורים של טליה. טליה צורף, 23 "העיניים של האפנה", מאיירת בתצוגות אפנה של מעצבי על משאנל ועד ורסאצ'ה. טליה מדגישה את נושא השיפוטיות בעולם האפנה ומבטאת את תחושותיה על הנייר. "איך רואים אותי, איך אני לבושה איך מסתכלים עלי?."

בסיומו של יום מחבק מפתיע ומעורר הגעתי לעולם המופלא של גיא וגיל Guy Gil ברח' ברנר בתל אביב. את פני קיבלו זוג אמנים וזוג בחיים, עם תשוקה ליצירתיות וצבעוניות מתפרצת. מאחורי כל מחרוזת, עגיל מחברת וכוס יש מחשבה עיצובית. החנות הקטנה והמטריפה מלאה בהפתעות מכל טוב.

שמחתי לגלות מחדש את הסוהו המתחדש של תל אביב. הרגשתי כמו עליסה בארץ הפלאות שמגלה צעצועים חדשים.