איך בפשטות של החיים הכול נראה הרבה יותר פשוט. ..
זוכרת שהייתי ילדה סקרנית, תמיד חיפשתי לגלות דברים חדשים שעניינו אותי ותפסו את תשומת ליבי.
נקודת המבט שלי על החיים הייתה פשוטה, מבט של חדשנות והתפעלות. לעיתים אני מרגישה שאני חוזרת אחורה, לאחר שנים שהייתי בכיבוש יעדים חדשים. שם אבדתי את נקודת המבט הפשוטה ונאחזתי במירוץ החיים.
אחורה, לחיפוש הפשטות של פעם מגעגועים לטבע לשמחה ליצירה, לאוכל הפשוט, לחפצים הפשוטים, לבגדים הפשוטים והנוחים ,לדיבור הפשוט, לעיצוב הפשוט ולרגעים הכול כך פשוטים ומיוחדים. כל פרח רענן על עדן חלון נראה לי יצירת אומנות. כל דלת מקולפת נראית נושמת וייחודית.
ההסתכלות הפשוטה הזו מחזירה אותי לטיול ביפן לפני כארבע שנים. הופתעתי לגלות איך היפנים משבחים ושומרים על חפצים ישנים שמשתבחים עם השנים. אמנים שחיים בפסגות הרים בבתים מתוחזקים ופשוטים בטבע. ההרמוניה בין החוץ לפנים מרגשת ומעוררת הערצה. הבתים נקיים ועשויים בעיקר מקורות עץ מתכת וחימר שמתחברים לאימא אדמה. תרבות מעוררת קנאה. איך מסורת כל כך עתיקה מצליחה לתחזק את עצמה בשימור, האדרה וערך עצמי.
יפן מאוד דייקה אותי וכנראה שהייתי מוכנה לכך. "ברכת הנהר", ספר הציורים ושירים שהיה מוכן ליציאה לאור באותה תקופה עבר טרנספורמציה השירה הצטמצמה והפכה לשירת "הייקו". צמצמתי אלמנטים והכנסתי הרבה ניקיון אנרגטי בסיפור חיי. כריכת הספר הודפסה מנייר אורז שהבאתי מאחד הכפרים הנידחים ליד גידולי שדות האורז בחורף 2016.
יפן הייתה השראה ענקית עבורי, מאז ועד לרגע זה אני מצמצמת ובוחרת להיות בפשטות וקולטת בזווית העין אלמנטים עיצוביים פשוטים במובן הטוב של המילה.
ובכך, בוחרת כל פעם יעד אחר לשוטט ולצלם בו זוויות של פשטות ברחבי העיר תל אביב. אנרגיית הפשטות זורמת ממני החוצה ומהחוץ פנימה ונפגשת עם נקודות הכי עדינות בנשמתי.
