איך הזיכרון המכווץ של רצח רבין קשור לפריחה מחודשת?!

זיכרון ויצירה חדשה

את זוכרת איפה היינו לפני 25 שנה בערב שרבין נרצח ?! שאלה רונית לאחר שקראה את הפוסט שכתבה בתי Dana Wolf

בום, בוקס בבטן בוודאי שאני זוכרת הלכנו לראות את התערוכה של אליעז סלונים בנווה צדק, צייר חבר שמאז ומתמיד הערכתי את העבודות שלו, פגשנו שם בערך את כל העולם וסבתא שלו ויצאנו שמחות ומלאות השראה.

"את רעבה?" שאלה רונית כשיצאנו, "בוודאי" עניתי לה "אני תמיד רעבה, לאן נלך?"

נו טוב, הסתכלנו אחת על השנייה "שננסה את מזלנו בלילית"?

פגשנו את תל אביב היפה מהימים שהכול היה שונה, הייתה אווירת חופש באוויר, כולם התחבקו, כולם הכירו את כולם, כולם אהבו את כולם או לפחות ככה זה היה נראה על פני השטח.

התיישבנו, כמה דק' לאחר מכן נשמעה צעקה מאחד השולחנות: "רבין נורה". כולם הזדקפו בכיסא, הסתכלו אחד על השני בפליאה. לרגע חשבתי שזו בדיחה. 5 דק' לאחר מכן המסעדה התרוקנה. נכנסנו לרכב שותקות, המומות ובלי יכולת להוציא מילה מהפה.

בכי, מצוקה, השאר היסטוריה.

את Ronit Revivo הכרתי מהימים בהם הייתי עורכת מדור אופנה, רונית עסקה בקניינות ותאום אופנה ברשת המשפחתית "מיס לגוט ", אני הייתי ה"שטן לובשת פראדה" שבאה לבחור את הבגדים למגזין "עולם האישה" שבו עבדתי.

ברבות הימים הפכנו חברות טובות, היינו שותפות לחוויות בארץ ובעולם, עסוקות במי לובשת מה ומה הולך להיות בעונות הבאות. שתינו עבדנו בעבודות תובעניות.

החיים לקחו אותנו למסעות אחרים, ולא הצלחנו להיפגש כמו פעם.

בערב הזיכרון האחרון לאחר שקיבלתי את הטלפון מרונית הרגשתי צורך לפגוש אותה ולשמוע מה עבר עליה ברבות השנים. לקחנו קפה בכיכר המדינה והתיישבנו על ספסל כשרונית מציעה לי לבוא ולראות את היצירות שלה. כשהתעניינתי ורציתי לשמוע על הדרך שעברה הבנתי שרונית בחרה בשינוי אמיץ ועל כך שיתפה:

"לפני 6 שנים הרגשתי צורך ליצור בידיים,

חברה הכירה לי את סטודיו עדי לידור ברמת השרון

אחת לשבוע שיעור קרמיקה קבוע אצל המורה טל שרביט.

היה זה מהלך גורלי ששינה את מהלך חיי. האהבה לקרמיקה הפכה לצורך. בשבילי זו הייתה תרופה. העיסוק תפס נפח מיום ליום, מצאתי את מורתי לחיים והפכנו לחברות קרובות. לימים כשהבנתי שענף האופנה משתנה ואין לי את התשוקה יותר עזבתי את תחום הקריירה שהעסיק אותי במשך 35 שנה.

סגרתי את העסק ומיד ניתנה לי הזדמנות ללמד כמורה מן המניין. הבנתי שהפעם אני בוחרת מחדש בתחום אומנות היצירה וקרמיקה. הכלים שלי שימושיים. פעם בניתי קולקציות מבדים והיום מחימר פורצלן וגלזורות".

תמיד הערכתי אנשים שיש להם אומץ לעשות שינויים, כשראיתי את יצירות האומנות של רונית התרגשתי. מייד הבנתי שזה הדבר הבא שחיפשתי לבלוג שלי.

צילמתי בהתלהבות ובתשוקה כאילו הייתי ילדה קטנה שזה עתה גילתה מטמון בפעם הראשונה. והעבודות מדברות בעד עצמן.

הזיכרון הציף אותי וחשבתי לעצמי איך הכול השתנה מאז הרצח המתועב הזה. פיסת חיים שלמים של זיכרונות מעורבים עלתה בי והרגשתי מוצפת.

השעות חלפו וקשה היה לנו להיפרד. רונית הכינה ארוחה קלה, נזכרתי עד כמה היא קשורה לעולם האומנות, יצירה ואופנה והכל התחבר פתאום לתמונה אחת שלמה של יופי אסתטיקה זיכרון ועצבות.

צילום: דניאלה פז אורה

יצירות אומנות וכלים שימושיים: רונית רביבו Ronit Revivo